אנחנו נוטים לא לשים לב לפרטים הקטנים. אחת מהן היא ההגבלה הסודית. טוב, היא לא באמת סודית היא פשוט באותיות קטנות.

דוגמא: מבצע ידוע הוא קילו בשקל. כמה קילו אני יכול לקנות? הרשתות יודעות כמה קילוגרם בממוצע צורך לקוח בשבוע, והמבצע יהיה תמיד על קילו אחד פחות לפחות. אנחנו הרי לא יודעים לשקול את העגבניות שלנו. אנחנו קונים לפי כמות פריטים. בקופה לא נשים לב שחרגנו ב2 קילוגרם, ועליהם נשלם במחיר גבוה מאוד שלעיתים יהפוך את כל העסקה ללא כדאית.

תרגיל דומה מאוד הוא מבצע מאוד אטרקטיבי על מוצר שקונים ממנו הרבה. וכמובן שגם פה תהיה הגבלה לכמות המוצרים. אנחנו נגלה רק בקופה, אם נגלה, שברגע שחורגים מהכמות המחיר הופך את כל העסקה ללא משתלמת כי מהמוצר השלישי אנחנו נשלם מחיר שמחזיר את כל ההנחה שקיבלנו.

עוד דרך לבלבל היא לתת לנו הנחה מאוד גדולה. למשל 50%. ובאותיות הקטנות – מותנה בקנייה מעל 200 שקלים. אז נכון – מוצר שעולה 10 שקלים ונמכר כעת ב5 שקלים הוא מאוד זול. אבל בסף הכללי של הקניה מדובר בהנחה של 5 שקלים ממחיר של 205 שקלים – 2.5%. כבר לא נשמע להיט… את חמשת השקלים שהורידו לנו אנחנו משלמים בחזרה במוצרים האחרים.